אהבה בזמן קורונה
לכבוד יום האהבה החלטתי לדלג על טיפים נדושים ליום האהבה ולשתף איתכם סיפור אישי שבעיני מסמל את מהות האהבה, אהבה לא נמדדת במתנות יקרות ערך אלא ברגעים פשוטים ששווים יותר מזהב, ופשוט להראות שאכפת לך.
מאת: רון סגל.
יאללה, עוד פעם יום האהבה? אה? כן, כן, אני יודע. עוד סוכר, עוד פרחים, עוד שוקולדים. כאילו, קורונה, אנשים לא יוצאים מהבית, מה נסגר? אבל רגע, רגע, רגע... תנו לי להסביר.
אז כן, קורונה. תקופה הזויה. תקופה של סגרים, מסכות, וריחוק חברתי. תקופה שגם אהבה קצת קשה יותר לחגוג. אבל היי, זה לא אומר שאנחנו צריכים לוותר, נכון?
אז נכון, לא יכולנו לצאת למסעדה מפוארת. נכון, לא יכולתי לקנות לה זר פרחים ענק. נכון, היינו תקועים בבית. אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לוותר על הווייב, אה?
החלטתי להשקיע. כן, כן, להשקיע. קניתי לה את הבשר האהוב עליה, הכנתי פירה משובח, אפילו הכנתי עוגת שוקולד (אל תשאלו, יצא לי מדהים). הדלקתי נרות, שמתי מוזיקה רומנטית, ערכתי שולחן כמו שצריך. בקיצור, עשיתי את כל הסיפור.
אבל רגע, רגע, רגע... לא סיימתי.
החלטתי גם להתלבש אלגנט. כן, כן, אלגנט. כאילו, מה זה? יום אהבה? בבית? עם טרנינג? נו באמת.
הוצאתי מהארון את החולצה הכי יפה שלי, גיהצתי אותה כמו שצריך, שמתי עליה בושם משובח. אפילו גילחתי את הזקן (כן, כן, גם אני לא מאמין).
למה? למה כל ההשקעה הזאת? אה?
כי אהבה, חברים. אהבה לא צריכה מסעדה מפוארת. אהבה לא צריכה זר פרחים ענק. אהבה צריכה תשומת לב. אהבה צריכה מחשבה. אהבה צריכה להראות שאכפת לך.
אז כן, התלבשתי. כן, בבית. כן, לכבוד יום האהבה. כן, גם בזמן קורונה.
כי אהבה, חברים. אהבה חזקה מכל וירוס.
יום אהבה שמח!
